תאמ|לקי לי! אין לי כח לקרוא: נדבר כאן בעיקר על הסבה לעבודה מהבית והקמת עסק, על הורות, על אמהות יחידנית, לפעמים על ספרים, מוזיקה ושטויות מוזרות כשאפרוק את הבלאגן שיושב לי בראש.
*************************************************************************************
30 שנה היית אשת קריירה, רווקה הוללת, איי ליסטר לחוצה ומצטיינת. טוב נו בסדר, מינוס פלוס כמה שנות ילדות מאושרות.
בכל זאת יום אחד את פתאום מבינה שהיית במירוץ ומרוב לחץ להגיע ראשונה שכחת להסתכל לפעמים מהחלון, להריח את השמש (אפשר! בחיי!) ואולי גם… לעשות ילדים?
ופתאום כל הרווקים ההוללים ששיחקת איתם לא נראו כמו אבות פוטנציאלים. עוד הסתובבת קצת סביב הרעיון של הורות משותפת, אבל בסוף החלטת לעשות ילדה לבד. כי את עושה הכל לבד. בעצמך.
לבד היית אשת קריירה מצטיינת וסטארטאפיסטית מוקדים. לבד אכלת בכל המסעדות בעיר (טוב לא לבד. עם חברים ומאהבים. נחשב?) אז תינוק? קטן עלייך נכון?
ואז את נכנסת לתהליך ומבינה פתאום שלעבוד שמונה עשרה שעות ביום זה אולי קצת פחות מתאים כשתגיע הילדה ויום אחד אז מחליטה לעזוב את הקריירה שאת כל כך אוהבת וככה פתאום את עושה סיבוב (לא מלא. כי אז היית מגיעה למקום שהתחלת בו) והופ! את מבצעת הסבת קריירה מטורפת.
וזה לא נראה לך כל כך מוזר כי את כל הקפיצות הגדולות בחיים שלך עשית ככה. בעצם, גם את הקטנות והי! את מביאה לבד ילדה לעולם. אז מה זאת כבר הסבת קריירה, קטן עלייך לא?
ופתאום את מבינה שכל מיני דברים שהרמת מהצד ועזרת איתם לחברים טובים הם סוג של קריירה, מסוג שונה מאוד מזאת שהייתה לך קודם, אבל כזאת שתאפשר לך לבלות עם הילדה שעוד בכלל לא קיימת.
ארבע שנים אחרי יש לך עסק מצליח עם שותפה מהממת לקידום ושיווק ברשת ועסק נוסף שמסייע לאמהות לבצע הסבה לעבודה מהבית ו/או להרים עסק קטן (הי! זה מה שאת עשית!) ובנוסף את עובדת על עוד מלא רעיונות ומשתפת פעולה בהמון מיזמים ויש לך ילדה בת שנה פלוס, אז את לא ישנה הרבה בלילה, אבל הי! קטן עלייך!
ואז את פותחת בלוג. ואת מספרת את האמת, אבל לא את כולה. את כותבת את הסיפור שלך, זה מה שכולנו עושים ובדרך את קצת חולמת וקצת ממציאה והרבה מספרת את האמת, כי היא טובה מכדי להסתיר אותה.
ברוכים הבאים לראש שלי, עמוס ונחמד כאן.
משכימת קום 