בואו נדבר על ילדים וספרים

הבלוג הזה חדש. אני עוד לא לגמרי בטוחה על מה אדבר פה אבל בא לי לדבר אתכם על ילדים וספרים.

למה?

למה מה? למה בא לי לדבר אתכם על זה?

או, אז ככה: בכל קבוצת הורים שאני נמצאת בה בפייסבוק הורים מתלוננים שהילד שלהם לא קורא. למה הוא לא קורא. איך אפשר לגרום לו לקרוא יותר.

אז ילדים. וספרים. מוכנים? יאללה קדימה:

למה הילד שלי לא קורא?

היום היה לי דיון מעניין עם זוג חברים שילדם הבכור חוגג שלוש. הם מאוכזבים, כך הסבירו, שהילד “לא קורא” – כלומר לא אוהב שמקריאים לו. הם גם חוששים שבגיל מבוגר יותר כריכה תהיה עבורו מילה שצריך ללמוד בשביל הפסיכומטרי.

אתם מקריאים לו? שאלתי. כשמנסים להקריא לו, הוא דורש סרט במקום, או משחק, הייתה התשובה. איך אתם מגיבים? התעניינתי. מה ז"א? תהו ההורים, מפסיקים להקריא, אנחנו לא רוצים לשעמם את הילד.

אתם מנסים ספרים מסוגים שונים? הקשתי.

כלומר? תהו ההורים. ציינתם שהוא משתעמם, אמרתי, אולי הוא משתעמם מהסיפור ולא מעצם ההקראה? אולי אתם מקריאים בצורה מונוטונית? העזתי להוסיף, אתם מוסיפים קולות? הופכים את זה להצגה? מנסים לשתף אותו?

אנחנו מקריאים! התרגז האבא והאמא הוסיפה – כשמקריאים הוא אמור להקשיב.

או בקיצור – הם מצפים מילד בגיל שלוש לשבת ו"להאזין", פעולה שללא ספק לא מתאימה לגילו, בלי שום הפעלה משתפת או אינטראקטיבית, בלי ניסיון למצוא את סגנון הסיפר המועדף על הילד עצמו. הם התקשו לומר למשל, איזה סוג סיפורים הוא בכל זאת אהב אולי, או אפילו מה “שיעמם אותו פחות”

איך לגרום לילד שלך לקרוא

חשבתי על אמא שלי, שישבה והקריאה שעות לשלושתינו, כלל האחים, ספרים, שירה, מכתבים למערכת וטורי דיעה, שעודדה אותנו לכתוב ולהמציא משחקי מילים וסיפורים, שהפכה את החוויה לכיפית וראויה.

החשד שלי, שאני מודה שלא היה לי נעים להביע בפני ההורים, הוא שהקריאה ואולי ההקראה, משעממת בעיקר אותם. הילד קולט ומגיב בהתאם.

אמי, עד היום יכולה לצטט לי פתאום קטעים מסבתא סורגת או מאהרון והעיפרון הסגול הנפלאים. קטעים משולמית אסיף, לאה גולדברג ואחרים שזורים במארג השיח המשפחתי שלנו.

כמובן שיש פה גם עניין של נטיה טבעית. בין שלושת האחים אני ה"קוראת" של המשפחה, אבל אף אחד מהם לא מפחד מספרות והיא לא משעממת אותו. אחי עוד מגבש את הטעמים שלו בכל תחום, אחותי נמשכת בעיקר לספרות מקצועית בתחומה. במסגרת היצירתיות שעודדה בבית הם תפסו נישות אחרות, אבל הם לא רואים בספרות “שיעמום”. האופציה הזאת פתוחה בפניהם אם הם מעוניינים בה וזה מה שחשוב

אז איך לעודד את הילד שלכם לקרוא? תקראו והרבה! לפניו! תגרו את הסקרנות שלו ותציבו לו חומרים שונים ומגוונים לפיתוח הטעם. בגיל עשר כשאחי ראה אותי בוכה על דפי המשחק של אנדר סקרנותו התעוררה. הקראתי לו במשך כחצי שנה חלקים מהספר, מעובדים ליכולת ההבנה שלו. הסיפור, על ילדים בגילו שמצילים את העולם היה מרתק בעיניו.

למרות ההפסקה הארוכה שהוא לקח בשנות ההתבגרות שלו מהקריאה – החזרה שלו אליה לא מפתיעה אותי בכלל. ב-25/05 קניתי לו מגבת. יום אחרי כן הוא כבר היה בנבכי המדריך לטרמפיסט. צריך לדעת איך לעורר את הסקרנות ועל אילו כפתורים ללחוץ.

האם זה אפשרי? בוודאי שכן או במילים האלמותיות של אמיל בוכוולד:

מה הדרך שלכם לגרום לילד לקרוא? ספרו לי בתגובות! זה כיף!